עבודה באנגליה חוויה

חנויות יוקרה – עבודה באנגליה

חזרתי מהטיול בהודו יחפה ומאושרת … חברה שלי העירה את תשומת ליבי ששמעה מאיזה בחור שיש חבר'ה שטסים לעבודה בחו"ל ועושים כסף טוב.
ישר נדלקתי על העניין והחלטתי שגם אני רוצה לעשות את זה…
אמא שלי לא בדיוק אהבה את הרעיון של ילדה בת 21 טסה לעבודה באנגליה , אבל לא ממש היתה לה ברירה מולי. תוך שבוע כבר הייתי על המטוס בעוד שאני כמעט ולא יודעת כלום על החברה שאני טסה אליה..

איפה עובדים, מה מוכרים, מה השכר, איך היחס לעובדים. ממש כלום, סמכתי על החברה שלי ונסעתי. הגעתי לשדה בלונדון, אף אחד לא חיכה לי בשדה, הייתי אמורה
לעלות על מעין מונית שירות שתיקח אותי לקצה השני של העיר ושם מישהו יחכה לי.. מאוד חששתי כי הייתי לבד .הגעתי ב-23:00 בלילה לאזור גולדרס גרין בלונדון, המנהל של החברה חיכה לי מחוץ למלון, הוא שכר עבורי חדר במלון 0 כוכבים, חדר קטן ומעופש ואמר שמחר בבוקר נוסעים לצפון אנגליה. למחרת נסענו, הגענו לדירה , דווקא דירה שנראית בסדר. חיכו לי בדירה המנהלת ועוד עובדת.
יום למחרת נשארתי בדירה ולמדתי את הטקסט בע"פ , ויום למחרת נסענו לקניון בפעם הראשונה. בדמיוני ראיתי דוכן מפואר שמואר בספוטים צבעוניים , מוצרי קוסמטיקה אסתטיים, אך נוכחתי לראות כי הגעתי לשוק של בשר-סטייל שוק הכרמל , הדוכן עצמו היה ברמה מאוד נמוכה , לא אסתטי במיוחד , מספר מועט של מוצרים וסביב הדוכן היו מלא חנויות של בשר. דמיינו לעצמכם את ההרגשה, שאלת השאלות הגיעה…האם אפשרי למכור לאנשים קוסמטיקה באמצע שוק בשר?

מכירת מוצרי ים המלח עבודות באנגליה

עברו עלי חודשיים וחצי קשים מאוד, האוכלוסייה שחשבתי שאני אתמודד איתה לא הניחה את רגלה בשוק והעבודה נהייתה קשה יותר ויותר מכיוון שהתחיל להקיש על דלתי היאוש. תוך כדי היאוש הבוס שלי היה מתקשר אלי לעגלה 4 פעמים ביום וצועק עלי שאני לא עושה כסף ואני מוותרת לעצמי בעוד שאני הייתי עושה את הסכומים הכי גבוהים מבין העובדים שהיו באזור.
לאחר חודשים החברה פתחה עוד עגלה בקניון (אמיתי-לא שוק הכרמל) לא רחוק -דווקא קניון ברמה מאוד גבוהה , לקוחות פוטנציאליים, אבל הבעלים של החברה נתנו לנו אולטימטום כי מי שלא עובר את ה-500 פאונד ביום מכירות בשוק לא יזכה לעבוד בקניון החדש שבו היו עושים כסף גדול מאוד.

זכיתי לעבוד בקניון ה"שווה" אולי 3 פעמים ואז החלטתי שנימאס לי להלחם בשביל כסף , ואני לא תאילנדית שתעמוד על עגלה 12 שעות ביום ולא תקבל אפילו שכר בסית, שקלתי לחזור לארץ אבל במקרה חבר טוב יצר איתי קשר והציע לי להגיע לחברה בה הוא עובד, שם הוא אמר שעושים כסף טוב. החלטתי ללכת על זה והודעתי למנהלים שלי כי אני עוזבת עוד שבוע.
הם כמובן ניסו לשכנע אותי להישאר עלי ידי מניפולציות כאלה ואחרות אבל לא הסכמתי אז הם אמרו לי שיש לי שעתיים לארוז את הדברים שלי ולעזוב את הדירה, הייתי בשוק, אמרתי להם שאני עוזבת רק עוד שבוע והם כבר מסלקים אותי ולא היה לי לאן ללכת.
החלטתי שאני יעביר את הלילה בבית מלון ואז אסע ברכבת לחברה החדשה שלי, הזמנתי מונית והתחלתי לחפש מלונות לישון בהם אבל באותו היום היה משחק כדוררגל מאוד גדול בליברפול וכל המלונות היו תפוסים, רק לאחר שעה וחצי של חיפושים נהג המונית כבר ידע על כל הסיפור והבין שאין הרבה ברירות ומטוב ליבו לקח אותי לאמא שלו (אישה חמודה בת 60) שאירחה אותי כמו מלכה. בבוקר הוא הגיע לאסוף אותי ולקח אותי לרכבת -הודתי לאיש החביב ונסעתי לחברה החדשה. שם דברים נראו אחרת הכל היה מאורגן ומנוהל כראוי, היחס היה בגובה העניים והיתה תמיכה והדרכה ברה גבוהה, מצאתי את עצמי עוברת חווית תיקון.

[contact-form-7 id="45" title="Registration Form